Thu 2 July 2020 | 8:00 pm - 11:00 pm
Alfred Gallery - Aharon Chelouche 5, Tel Aviv,
The Alfred Gallery is pleased to open the second exhibition as part of the 2020 exhibition, which consists entirely of exhibitions relating to the theme: “space for action”.
גלריה אלפרד שמחה לפתוח את התערוכה השניה במסגרת שנת התערוכות 2020, שמורכבת כולה מתערוכות המתייחסות לתמה: “מרחב-פעולה”.
2092
מציגים: קרולינה להן, עודד יונס, משי כהן, אלה קנטי, אורי וויינשטיין
התערוכה 2092 היא השניה בשנת התערוכות 2020 שמוקדשת לנושא מרחב-פעולה.
השנה תתמקד הגלריה בבירור מהותו של המושג “מרחב-פעולה”. בפתח העשור השלישי של המאה ה-21 אנו מבקשים לערער על התפיסה הקלאסית של תצוגות ותערוכות, ולבדוק מחדש את תפקידם של אלו בשדה האמנותי. במלאת 15 שנות פעילות, חברי קבוצת אלפרד מבקשים לפתוח דיון מעשי סביב סוגיות אלו ולנסות להגדיר מחדש את תפקידנו כגלריה לאמנות שהיא גם מכון שיתופי לאמנות ולתרבות. בשנה זו יוצגו פרויקטים ותערוכות המעמידים במרכזם שיתופי פעולה המושתתים על מעברים בין מדיומים ותחומי דעת, המוביל לבדיקה מחודשת של האופנים בהם ניתן לחבר בין תחומים בצורה המייצרת סינרגיה.
2092
קבוצת אמני ואמניות התערוכה 2092 נולדו בשנת 1992. בתערוכה שנאצרה על ידי האמנים באופן קבוצתי, מוצגת שנת לידתם כפי שהתעצבה לימים בתודעתם. מרחב הגלריה מתפקד כקפסולת זמן הבוחנת את הגבול בין הזיכרון האישי לבין הזיכרון הקולקטיבי, ומעלה תהיות לגבי תהליכי הבניית זיכרון של צמתים היסטוריים מבעד לנוסטלגיה ולפסטיש של תרבות הצריכה. כל זאת כתגובה המבוססת על נקודת ההתחלה – שנת הלידה המשותפת של המציגים.
התערוכה 2092 מתפקדת כמחסן לאגירה פיקטיבית המכיל את עבודות האמנים. פתיחת המחסן לקהל, מפקיעה את שנת 1992 מאחיזתם המנטלית והאינטימית של המציגים. האובייקטים, הפסלים, המיצבים, והפריטים המגוונים משמשים כמסמנים של תופעות חברתיות ופוליטיות: קרולינה להן מעלה שאלות לגבי תרבות הצריכה וחיי המדף של אובייקט דרך פסל קינטי המורכב ממערכת מדפים המשבשת את התנועה בחלל התצוגה; אורי וויינשטיין מערבב בין סמלי תרבות וסמלים פוליטיים במיצב סאונד בו מושמעות במקביל גרסאות מעובדות ללהיטי 1992: ג’ינגל בחירות של מרצ בסגנון תסכיתי מיינדפולנס המאמין באחדות ה”כח לעשות את השינוי”, ולצדו גרסה אינסטרומנטלית ללהיט “אהבה קצרה” של מאיר בנאי. במרכז המיצב עומד פסל נמר החובש כובע שעליו מודפס הכיתוב “ישראל מחכה לרבין”; אלה קנטי מערערת על ה”אמת” המצויה בין הזיכרון הקולקטיבי לזה הפרטי, דרך שיבושים רישומיים וגרפיים של טקסטים ואייקונים מוכרים כמו לוח משחק (ללא) סולמות ונחשים. עודד יונס יוצר רישום המתעד שיחה שמעולם לא התקיימה על גבי ניירות פקס. משי כהן מציעה אפשרות לשימור חומר ואינפורמציה על ידי הקפאה. בפריזר קפוא, מוצבים פסלי דגים עשויים קרח בעלי אידרה עשויה קנווס טבול בצבע אקרילי. לצד הפריזר מוצגת עבודת רישום ובה מתנוסס המשפט ״אני צמחונית אבל אני אוכלת דגים״, המסמן חוסר מודעות, בורות ותום של תקופה.
פתיחת קפסולת הזמן של שנת 1992, מציבה למשא ומתן מחודש את הזיכרון הקולקטיבי שלה. 1992 פוגשת בעתידה: זה שסומן כהבטחה הממתינה לשעת הפרעון שלה (2092). משאלותיה עשויות להיראות תמימות עד כדי גיחוך. בין 1992 שנותרה כלואה במחסן לזו שייצוגיה בתרבות הפופולרית מוחזרו והפכו שחוקים לעייפה, נוצר זיכרון של 1992 חדשה לגמרי, כזו שאיש עדיין לא חווה מעולם.
על האמנים:
חמשת האמנים ילידי 1992, בוגרי BFA המסלול לאמנות בבצלאל, 2019.
פתיחה: יום חמישי, 2 ביולי בשעה 20:00
נעילה: יום שבת, 25 ביולי
שיח גלריה: יום שישי, 10 ביולי בשעה 12:00
שיח הגלריה יתקיים במתכונת משולבת עם קבוצת “קולקטיב מקומי”:
עשרה פסיכותרפיסטים המציעים את עצמם בתוך התערוכה כתיבת תהודה לייצוג היסודות הלא מודעים של האירוע, התערוכה וקהל המבקרים.
אירועים נוספים במהלך התערוכה:
ערב הקרנות סרטים יום שבת 18 ביולי בשעה 19:00
הכניסה חופשית
במהלך ערב הקרנות סרטי קאלט על הגג, יוקרנו שלושה סרטים שיצאו בשנת 1992. הקהל מוזמן להתרפק על ניחוח נוסטלגי של שנות ה-90.
בתכנית ההקרנה:
19.30 “החיים על פי אגפא” אסי דיין
22.00 כלבי אשמורת” טרנטינו
00.00 “חזרתו של באטמן” טים בורטון
Check Out The Event Page On Facebook
Looking for more cool events? Sign up to our weekly Events Newsletter to get all kinds of awesome recommendations directly to your inbox!
Sign up to our weekly Events Newsletter here
Looking for more ideas?
