Wed 23 May 2018 | 8:00 pm - 9:00 pm
Almacen - Hapninim 1, Tel Aviv,
*VIP intimate concert*
*Earlybird tickets availble now*
By Castle in Time Orchestra & Stephen Horenstein
Castle in Time Orchestra – Soundpainting
“Full of enthusiasm and talent”
Ben Shalev, Haaretz
“You can feel ingenious in the orchestration and composition…”
Avia Farchi, Mako
“A very very very unique sound that I never heard before”
Elad Madan, Davar Rishon
Since its first concert, the orchestra practices and performs improvisation, a rare phenomenal for an orchestra. In the beginning our improvisation was intuitive and took part only in the encores of each show, and with time eventually became established, integral and an inseparable part of the essence of the orchestra.
Soundpainting allows us to improvise with sound, movement, visual art, light design and more. An improvised orchestral concert modularly fits itself to a specific space, time, content and amount of performers while providing a unique virtuose vibrant experience.
Conductor: Matan Daskal | Synthesizer: Yonatan Daskal | Harp: Ada Regimov | French horn: Tsviki Moran, Ofer Etzioni | Percussion: Shalev Ne’eman, Pablo Ordas | Electric guitar: Yeonatan Shachar | Computer: Assaf Meidan | Flute: Rachel Mazor | Saxophone: Oved Pinchover | Oboe: Mariona Godia | Voice: Yotam Mahler
One as many – Real time Composition by Stephen Horenstein
Solo for bass clarinet, live electronics and objects
Dedicated to the memory of Pesach Slabosky
“Horenstein’s music is a sound universe where time flows in a sacred dimension”
Jacques Freschel, Zibeline Journal
“Musical metaphor for a country’s soul…”
Bernard Holland, New York Times
The art of the solo: the instrument transformed into orchestra; breadth of range, frequency, dynamics, timbre, speed, tonal centers, intervals, use of space, creating the illusion of many instruments playing. A cinema-graphic use of parallax—long, short, quick cut, fade, close up pan, return to long shot. A boxer mixing his punches, always surprising: short jab, another, wide hook undercut to jaw—The very eye in constant motion, the ear as eye.
The solo is the defining moment for an artist. It involves intense concentration. The stark terror of aloneness against a black void, against silence…with no active partners…I was taught: “Play as if it is your last day on earth and what you’re going to play is what you’ll be known for, for years to come”…Without this definitive moment of “truth”, this art form is spineless. It is the defining moment of a player’s craft, passion, powers of concentration, spirit and absolute need to play—the summation (and consummation) of thousands of hours of practice, knowledge and feeling.
The training is first and foremost a training of the mind. It is a balance between intuition and cognition, between developing an unblocked flow of ideas and the honing of skills needed to make those ideas. The balance is in the daily craft, with an instant recall of ideas compressed into those moments of craft. To create is to create something new, with an inner logic and cohesion, as well as expression. The language is self-generated from within, and, as apart from the other streams of creative music, the hinted historical “style” is undesirable. What is desirable is conviction and uninterrupted flow of ideas
The training is also training of the body: both relaxed and tense. The training is also one of listening: adapting to environments and situations, open to change of direction—in a flash
After all, we only know one moment
סאונדפיינטינג – תזמורת ארמון בזמן
״חדור התלהבות ועתיר כישרון״
בן שלו, הארץ
“מורגשת גאונות בתזמור ובהלחנה”
אביה פרחי, מאקו
״צליל מיוחד מיוחד מיוחד שלא שמעתי מימי״
אלעד מדן, דבר ראשון
עוד מהופעתה הראשונה, התזמורת משלבת אלתור, דבר שהוא נדיר בהרכב תזמורתי. בהתחלה האלתור היה אינטואיטיבי לחלוטין והוא היווה את ההדרן בלבד, ואחרי זמן הפך מחושב ולחלק אינטגרלי בלתי נפרד מהיצירות והמהות של התזמורת.
סאונדפיינטינג היא הלחנה חיה בזמן אמת בעזרת שפת סימנים מולטי דיסיפלינארית. עם שפה זו התזמורת מאלתרת יחד באופן משוכלל ללא צורך בתווים. בעת פריסת זרועותיו של נגן המחשב על שלל הנגנים האקוסטיים, האלתור אינו מתקיים רק על התוכן של מה הנגנים מנגנים, אלא גם על האפקטים ומניפולציות הסאונד הדיגיטאליות שנגן המחשב מתפעל עליהם.
ניצוח – מתן דסקל | סינטיסייזר – יונתן דסקל | נבל – עדה רגימוב | קרן יער – צביקי מורן, עופר עציוני | כלי הקשה – שלו נאמן, פבלו הורדס | גיטרה חשמלית – יונתן שחר | מחשב – אסף מידן | חליל – רחל מזור | סקסופון – עובד פינצ׳ובר | אבוב – מריונה גודיה | שירה – יותם מהלר
“אחד כהרבה” – סטיבן הורנשטין, הלחנה חיה בזמן אמת
סולו לקלרינט בס, אלקטרוניקה חיה ואובייקטים
מוקדש לזכרו של פסח סלבוסקי
“המוסיקה של הורנשטיין היא sound universe שבה הזמן זורם sacred dimension”
ז’אק פרשל, זיבלין ג’ורנל
“מטאפורה מוסיקלית לנשמה של מדינה …”
ברנרד הולנד, ניו יורק טיימס
אמנות הסולו: הכלי הפך לתזמורת; רוחב של טווח, תדר, דינמיקה, גוון, מהירות, מרכזי טונאל, אינטרווליים, שימוש בחלל, יצירת אשליה של כלי נגינה רבים שמנגנים ביחד. שימוש גרפי-קולנועי בחיתוך פרלקס: ארוך, קצר, מהיר, דוהה, מקרוב מחבת, לחזור זריקה ארוכה. מתאגרף מערבל את אגרופיו, תמיד מפתיע: דקירה קצרה, אחרת, וו רחב מתחת ללסת – העין מאוד בתנועה מתמדת, האוזן בעין.
הסולו הוא הרגע המכריע של אמן. זה כרוך בריכוז אינטנסיבי. הטרור הנורא של הבדידות נגד חלל שחור, נגד שתיקה … ללא שותפים פעילים … לימדו אותי: “תנגן כאילו זה היום האחרון שלך על כדור הארץ ומה שאתה הולך לנגן זה כל מה אנשים יזכורו עליך’’ … ללא רגע סופי זה של אמת , צורת אמנות זו היא חסרת עמוד שידרה. זהו הרגע המכונן של מלאכה, תשוקה, כוחות של ריכוז, רוח וצורך מוחלט לנגן – סיכום (והשלמה) של אלפי שעות של אימונים, ידע ותחושה.
Check Out The Event Page On Facebook