Last updated July 13th 2014

Us Tel Aviv people tend to think that the city is surrounded by a desert and it will take quite a thing to make us leave it. But, there are reasons worth the trip and I’m so happy I got a tip recommending me to travel to Jerusalem and visit the magical exhibition “Orient Express” by the artist Nevet Yitzhak at the Museum for Islamic Art.

I’m not proud to say it, but I’ve never visited this museum before and actually my knowledge of this rich culture and its art is quite poor. The museum itself is a pearl for nostalgia lovers. It seems like time has stopped at this place and it stayed the same since its opening back in 1975. This is a traditional ethnographic museum, displaying a chronological story of the Islamic heritage in vitrines with various artifacts alongside expected and didactic explanations.

Yitzhak’s exhibition is like a breath of fresh air in this place and I believe this is exactly what she wanted it to be. The exhibition was initiated by the museum and was inspired by its collection. Yitzhak took reproduction photographs of artifacts from the museum’s collection, originally used for documenting, registering, and cataloguing the collection. Her first step was to erase the color from the photos. Curator Sally Haftel Naveh says that by doing so Yitzhak: “left an image reminiscent of archaic archival photograph from a card catalogue of a Musial collection, harking back to the days before the transition to computerized cataloguing”. The next step was to incorporate the images in animated videos. An ornamented bowl becomes a swinging boat on which a dancer is trying to balance herself; a ceramic plate is turned into an aquarium and a wooden chest is now a box from which a TV show is broadcasted. This move gives all the objects a new role that ignores their original use.

This is not the first time Yitzhak is dealing with history, in other works she also used archival footage and manipulated it. Yet in this exhibition Yitzhak is doing a double maneuver. She expropriated the artifacts from their historical value and from their position in the museum/ by doing so she subverts the ethnographic museum’s conventions of cataloging and preserving. Yet, Yitzhak’s works also point out the way in which history is written in general.

The Museum for Islamic Art was founded by the Jewish millionaire Mrs. Vera Bryce Salomons which was dedicated to bringing together the different ethnic groups in the city. The collection was purchased and run by Prof. Richard Ettinghausen, an expert (Western of course) on Islamic archeology and art. When Yitzhak animates the collection’s object she brings them into contemporary western art and visual culture and manifests the way these are perceived by the mediation of museums like this. As mentioned before, all the objects are seen in the same light and become part of a world not their own.

I’ve yet to decide about the strength of this manifestation. As, although the awareness of the post-colonial discourse grows, can we really look at the east in non-western eyes (i.e. as to Edward Said’s writings)?
Yet, there is now doubt that this installation holds within it magical beauty and it is quite mesmerizing. I truly recommend you to leave your Tel Aviv bubble and go see this great exhibition.

Nevet Yitzhak, “Orient Express”, the Museum for Islamic Art, 2, Hapalmach Street, Jerusalem

לנו התל אביבים לפעמים נדמה שמסביב לגבולות העיר יש מדבר, ומעטות הסיבות שיגרמו לנו לצאת אל מחוץ למחוזותינו. אבל, יש דברים שמקדשים את פריצת הבועה ואין שמחה ממני על ההמלצה שקבלתי לנדוד אל ירושלים ולראות את תערוכת הפלא “אוריינט אקספרס” של האמנית נבט יצחק במוזיאון האסלאם בירושלים.

לבושתי, אף פעם לא בקרתי במוזיאון האסלאם ויתרה מכך הידע שיש לי על התרבות העשירה הזו ובתוך כך גם על האמנות שלה הוא דל מאוד. המוזיאון עצמו הוא כפנינה לחובבי הנוסטלגיה. נדמה שהמקום הזה, אשר נפתח בשנת 1975 קפא על שמריו ולמעט כמה מסכי טלוויזיה דהויים הוא מציג את עצמו כמוזיאון אתנוגרפי מהזן המקובל ביותר. תוכלו למצוא בו פריסה כרונולוגית של התפתחות האסלאם ומורשתה, המוצגת בוויטרינות עמוסות חפצים שונים המלווים בהסברים דידקטיים צפויים למדי.

תערוכתה של יצחק היא כמשב רוח מרענן בגבו של הדינוזאור הזה, וזה בדיוק מה שהיא רוצה להיות. התערוכה נולדה מתוך שיתוף פעולה בין האמנית לבין המוזיאון וכל העבודות בה נעשו בהשראת חפצים שונים מהאוסף המוצג בו. יצחק אספה את תצלומי הקטלוג של החפצים השונים אשר מופיעים בכרטיסיות המרכיבות את ארכיון האוסף. מהלכה הראשון היה לנטרל אותם מהצבע ובכך לדמות אותם לתצלומי ארכיון מיושנים טרם העידן הממוחשב (על פי סאלי הפטל-נוה אוצרת התערוכה). בשלב הבא נרקמו הדימויים בסרטוני וידאו ועברו הנפשה. כך למשל הפכה קערת מתכת מעוטרת למעין סירה מתנדנדת שעל שפתיה מתאזנת רקדנית, קערה להבערת קטורת הפכה לאקווריום ובתוכו שוחה דג מפלצתי וקופסת תכשיטים ישנה נפתחה ובתוכה הופיע סרטון טלוויזיה משנות החמישים. המהלך הזה נתן לכל הדימויים מעמד שווה, אשר מתעלם מהשימוש המקורי שלהם – כחפצי נוי, דת, אמנות או אומנות.

העיסוק של יצחק בהיסטוריה אינו חדש, גם בעבודות קודמות שלה עשתה שימוש בחומרי ארכיון ושינתה אותם על ידי מניפולציות שונות. בתערוכה זו עשתה יצחק מהלך כפול. היא הפקיעה את החפצים ממעמדם ההיסטורי ובה בעת גם ממעמדם בתוך המוזיאון, ובכך ערערה על קונבנציות השימור והקטלוג במוזיאון האתנוגרפי המסורתי. יחד עם זאת, פעולתה של יצחק מצביעה גם על תופעה רחבה יותר באופן שבו נכתבת ההיסטוריה.

מוזיאון האיסלאם הוקם על ידי המיליונרית האנגלייה-היהודייה ורה פרנסס ברייס-סולומונס אשר שמה לה למטרה לפתח את הקהילות השונות בעיר ולעודד קירוב לבבות ביניהן. החוקר שהיא בחרה שיאסוף וימיין בעבורה את החפצים היה פרופסור ריצ’ארד אֶטינגהאוזן, מומחה (מערבי כמובן) לאמנות האסלאם. כאשר יצחק מנפישה את החפצים ומכניסה אותם לתוך שיח האמנות והתרבות הוויזואלית העכשווית-מערבית, היא מעירה גם על האופן בו הם נתפסים על ידנו בתיווכם של מוזיאונים דוגמת מוזיאון האסלאם. כל החפצים מקבלים מעמד דומה כאמור, וכולם הופכים חלק בשיח לא להם.

טרם החלטתי לגבי חוזקה של אמירה זו. שהרי, על אף התפתחות השיח הפוסט-קולוניאליסטי והמודעות האוריינטליסטית שקיימת היום, האם באמת נוכל להביט על המזרח בעיניים שאינן מערביות (בהשאלה מכתביו של אדוארד סעיד)?
אבל, אין ספק כי המיצג כולו מעורר השתאות ומקפל בתוכו קסם מהפנט שקשה להתנתק ממנו. אני ממליצה בחום לצאת את גבולות תל אביב (ואולי: גבולות המערב הנינוח) ולשים פעמיכם אל ירושלים לראות את התערוכה המופלאה הזו.

נבט יצחק, “אוריינט אקספרס”. אוצרת: סאלי הפטל נוה. המוזיאון לאמנות האסלאם, רח’ הפלמ”ח 2, ירושלים


watch the video at: http://bit.ly/1gDYK0t